נקודות ציון חשובות בהתפתחות ילדינו
שליטת ראש
שליטת הראש היא קריטית לכל הקשור בהתפתחות המוטוריקה של התינוק. לילוד עדיין אין שליטת ראש, אך במצב של שכיבה על הבטן וחסימה של דרכי הנשימה הוא יפנה את ראשו הצידה. ילוד מסוגל להחזיק את הראש לשתיים שלוש שניות לערך, כאשר הגב נתמך.
שלבים בהתפתחות שליטת הראש:
גיל חודשיים - הרמה רצונית של הראש מעל המשטח.
4 חודשים - הרמת ראש והשענות על האמות.
6 חודשים - הרמת ראש והשענות על כפות הידיים. בשלב זה התינוק מתחיל להעביר משקל מיד ליד על מנת להתגלגל / להושיט יד לצעצוע / לזחול לאחור להסתכל / לעשות סיבוב ציר.
ללא שליטת ראש טובה התינוק לא יוכל לעשות את הנ"ל והדבר יפגע בהתפתחותו המוטורית והקוגניטיבית.
שליטיה ביציבה (Postural control)
לא ניתן להגיע לתנועתיות אם אין שליטה טובה ביציבה.
Postural control - שליטה יציבתית, היא היכולת לשלוט במנח הגוף בחלל; שיווי משקל וכוח שריר. שליטה זו מאפשרת לשמור על מנח זקוף ועל תיאום בין איברים.
יציבות ושמירה על שיווי משקל מחייבת שמירה על קו כובד היורד ממרכז הכובד אל תוך בסיס התמיכה.
מערכת שיווי המשקל
קיימות שתי מערכות עיקריות לשמירה על שיווי המשקל:
• מערכת פרו-אקטיבית - הכנת הגוף ללא תזוזה מהבסיס (הורדת מרכז הכובד, הטיית הגוף, הגנה מפני נפילה).
• מערכת ראקטיבית - תגובות כתוצאה מהפרעה בשיווי המשקל.
אסטרטגיות לשמירה על שיווי המשקל:
תגובות של איזון - בסיס התמיכה לא משתנה אך מנסים להחזיר את מרכז הכובד לתוכו.
תגובות הגנה - שינוי ו/או הגדלה של בסיס התמיכה (תגובת ירך ותגובת קרסול).
האסטרטגיות לשמירה על שיווי המשקל הן פונקציות של התנסות, האדם הבריא מתאפיין במגוון אסטרטגיות לשמירה על שיווי משקל וביכולת לעבור במהירות מאחת לשנייה בהתאם לסיטואציה.
רפלקסים המשפיעים על שליטה יציבתית:
• רפלקסים טוניים - STNR בהרמת ראש ו- extension בצוואר, הידיים מתיישרות והרגליים מתכופפות, ובמצב הפוך להיפך.
• רפלקס ATNR "חץ וקשת / הסייף", כשהתינוק מפנה את הראש היד בצד אליו הופנה הראש מתיישרת והיד השנייה מתכופפת.
שני רפלקסים אלה מופיעים בגיל חודשיים ונעלמים סביב גיל חצי שנה.
• תגובות הזדקפות Righting reactions - תגובות אוטומטיות אשר דוחפות את הגוף למצב של זקיפות.
להלן חמש התגובות בהן קיים גירוי סנסורי (תחושתי) ובעקבותיו תגובה מוטורית (תנועתית). תגובות אלו תורמות להתמצאות הראש בחלל ושל הראש ביחס לגוף ותורמות להפרדה בין חלקי הגוף, ובמיוחד בין חגורת הכתפיים לבין האגן.
• Optical Head - ראייה, גירוי חזותי ובעקבותיו הזדקפות של הראש בחלל.
• Labyrinth on head - המערכת הווסטבולרית (הקשורה לשיווי משקל) חשה שינוי במנח הראש ומעוררת תגובה של זקיפות.
• Body on head - בגירוי של מגע בין הגו לבין המשטח ובעקבותיו מרימים את הראש. *Landau reaction - מבדק לשלושת הנ"ל, בגיל חצי שנה מצופה מהתינוק המוחזק על כפות הידיים של הבודק להיות במצב של extension (פשיטה) בכל הגוף והראש יהיה יותר גבוה מהגו. במים - עד מצב זה נעבוד במנחים אחרים על מנת לשמור על הראש מחוץ למים, למשל מנכים אנכיים.
• Neck on body - תיאום בין מנח הראש לבין מנח הגוף, סיבוב ראש יביא לסיבוב של כל הגוף לאותו כיוון.
• Body on body - בו זמנית שני הצדדים עושים רוטציה (סיבוב), פלג גוף עליון ותחתון יחד. שני הנ"ל תורמים להתמצאות של הגוף ביחס לראש וביחס לקרקע ומשפיעים על הפרדת תנועות וגלגול. ללא הפרדת תנועות טובה יכולת ההליכה נפגעת.
תינוק מתחיל לרכוש שליטת ראש בגיל חודשיים.
בגיל 3 - 4 חודשים מתחילה שליטת ראש וגו , בגיל5 - 6 חודשים - שליטת ראש מלאה, שליטת גו משתפרת. בגיל שנה - שליטה בכל הגוף כולל רגליים, עמידה והליכה. לאימון מוקדם ולהתנסויות יש השפעה חיובית מאוד על הנ"ל ולכן חשיבות רבה.
פונקציות תנועתיות:
זחילה - לצורך זחילה צריך שליטת ראש וגו, שליטה על גפיים תחתונות ועליונות ותיאום בין הגפיים. בנוסף יש צורך במינימום של התמצאות במרחב. תכנון תנועה מוביל לזחילה ולכן יש לכך גם היבט קוגניטיבי (שכלי).
גיל תחילת זחילה הוא 7 עד 10 חודשים. בגיל זה המוח מותאם להתחיל לרכוש הבנה מרחבית (בתוך, מעל, מתחת, צמוד...).
ישיבה - בגיל 6 עד 8 חודשים התינוק לא יודע להתיישב לבד אבל במידה ומושיבים אותו הוא מסוגל להישאר במנח זה מספר שניות.
בגיל 8 - 10 חודשים התינוק לומד להתיישב לבד.
התפתחות תגובות הגנה בישיבה:
בגיל 6 - 9 חודשים - תגובות הגנה לפנים.
בגיל 8 - 9 חודשים - תגובות הגנה לצדדים.
בגיל 9 - 11 חודשים - תגובות הגנה לאחור.
הושבת תינוק - ניתן להושיב תינוק מהרגע שהוא מסוגל לשמור על גו זקוף בישיבה. כל זמן שהמנח רפוי אסור להושיבו (לרוב לא לפני גיל חצי שנה). ניתן להושיב תינוק לפרקי זמן קצרים (לא יותר מחמש דקות) עד שהישיבה הופכת לרצונית.
אני מאמינה כי אין להניח ילד במנח שאליו הוא לא יכול להגיע בכוחות עצמו.
מנח הרגליים בדרך כלל טבעתי, כף אל כף ("ישיבת פרפר"), כיוון שישיבה זו מהווה בסיס תמיכה רחב.
ישיבה צדית - מנח קשה, בסיס התמיכה די רחב אבל הישיבה אינה סימטרית ומרכז הכובד נופל באופן לא מאוזן. מנח זה מחייב הפרדת תנועה בדרך כלל סביב 10 חודשים עד שנה.
ישיבת W - ישיבת קיבוע, בסיס תמיכה רחב ומאוד יציב. יש צורך במעט שליטת גו. במנח זה חיסרון גדול, ויש להימנע ממנו כמה שאפשר! היציבות בישיבת W פוגעת בפיתוח שרירי בטן וגב ולא מחייבת שמירה על שיווי משקל. קשה לצאת ממנח זה לצדדים והיציאה היא לפנים בלבד. לא ניתן במצב זה לבצע רוטציות ותנועות בעלות הפרדת תנועה, אלא תתאפשר רק כפיפה ופשיטה וגם הן מוגבלות מאוד. במנח זה קיים סיבוב מוגבר בירכיים. במידה וזו הישיבה היחידה בה הילד יושב עלולות להיווצר בעיות במפרקי הירכיים, ולחץ רב מידי על הברכיים. מותר לשבת W כאשר זו צורת ישיבה אחת מתוך מגוון צורות. ילד היושב רק בישיבה זו ייתכן כי קיימת בעיה.
עמידה -
בגיל 7 - 10 חודשים - עמידה עם תמיכה.
9 - 12 חודשים - עמידה ללא תמיכה.
בתהליך הלמידה של עמידה עצמאית, על התינוק ללמוד לשלוט בכוח, בתיאום בין שרירים, בדרגות חופש של הראש, הגו והרגליים.
שיווי המשקל הנדרש הוא בעל בסיס תמיכה קטן יותר ומרכז הכובד גבוה יותר בהשוואה לזחילה וישיבה.
תנאי בסיס לעמידה הוא השגת שיווי משקל טוב בישיבה כיוון שעל ידי כך משיגים שליטת אגן טובה.
כוח שרירי הנדרש לעמידה קיים כבר החל מגיל 6 חודשים אבל אין מספיק שיווי משקל.
המערכת הסנסורית (התחושתית)
בעמידה עד גיל 3 הפעוט מסתמך בעיקר על חוש הראייה. מגיל 3 הפעוט מסתמך יותר ויותר על תחושה שטחית ועמוקה ופחות על ראייה.
ילדים מתחת לגיל 7 לא מצליחים לשמור על שיווי משקל בעמידה. אם נלקחים מהם שני חושים מתוך השלושה התורמים לשיווי משקל.
הילד זקוק לפחות לשני חושים.
הליכה:
הליכה מוטבעת בנו, קיימת הליכה ראשונית החל מ-12 שבועות ברחם.
הליכה עם תמיכה מתחילה בגיל 9 - 14 חודשים. בשלב ראשון ההליכה היא הצידה ולאחר מכן הליכה קדימה.
הליכה עצמאית ללא תמיכה - 10 עד 18 חודשים.
ילד שבגיל שנה וחצי עדיין לא הולך ללא תמיכה, יש צורך ללכת ולהיבדק.
לצורך הליכה התינוק נדרש לשליטת גוו, הפרדה ברגליים ורוטציה בגו.
אין להוליך ילד בתוך הליכון לפני שהילד הולך עצמאית! הסיבות לכך: הליכה עם הליכון לפני שהילד מוכן לכך גורמת לחוסר סימטריה בגוו ושליטת הגו נפגמת. בנוסף, לעתים הילד לא מגיע לרצפה ולכן הולך על קצות האצבעות.
ילדים ההולכים בעזרת הליכון, לפני מוכנות הגו והגוף, עלולים לאחר בהליכה עצמאית ולסבול מבעיות נוספות.
לאחר רכישת הליכה עצמאית אין בעיה להוליך בהליכון כמשחק.
הליכה עצמאית: בשבועות הראשונים ההליכה היא Bent hip, bent knee. הליכה המתאפיינת בבסיס רחב, כיפוף תמידי בברך ובירך וידיים באוויר המהוות קיבוע של הגו, היתרונות הם שזו הליכה יציבה יחסית. החסרון - הליכה איטית ובזבזנית מבחינה אנרגטית.
תינוק מתחיל ללכת ללא נעלים. כאשר התינוק מסוגל ללכת 40 צעדים, 3-4 מטר, ללא תמיכה ניתן לנעול לו נעלים.
הליכה הדומה להליכה של מבוגר מושגת מבחינה ביו-מכנית בגיל 7-10 שנים.
יתרונות המים:
עצם הפעילות בסביבה המיימית תורמת מאוד מבחינה תחושתית ,מבחינה תנועתית והן מבחינה רגשית.
ראשית, כל תנועה אותה יעשה הפעוט במים תיתן לו פידבק, בניגוד לתנועה שנעשית באוויר. נשיפה תגרום לבועות, תנועה תגרום לשפריץ או מערבולת של מים, תנועה מהירה תיתן תחושתיות עמוקה כנגד הגוף, כיוון שככל שנתנגד למים הם יחזירו לנו את אותה ההתנגדות וזהו יתרון עצום!
כל שלבי ההתפתחות השונים נעשים בסביבה לא יציבה כמו מזרון, גלשן, מצוף ארוך וכדומה. הסביבה הלא יציבה הזו מאתגרת עוד יותר את הילד ואת מערכת שיווי המשקל.
ביומיום אנו לא ממש נתקלים במצבים בהם שיווי המשקל שלנו מעורער, ובמים זה מתאפשר באוירה בטוחה, חמימה משחקית ומהנה!
היתרון הגדול מכולם, זהו זמן איכות של הפעוט עם הוריו ללא טלפונים והפרעות חיצוניות, מקום להכיר עוד ילדים בני גילו ולהיחשף לסביבה חדשה, מאתגרת ומלאת גירויים.
בחורף הפעילות הזו מומלצת עוד יותר כיוון שהילדים מכוסים רוב היום בשכבות רבות של בגדים, מה שמגביל אותם בתנועה. הבריכה מאפשרת תנועתיות מירבית, בטמפרטורת מים חמימה המתאימה לעור החיצוני של גוף התינוק.
מוטוריקה גסה ומוטוריקה עדינה
הושטה ותפיסה - Reach and grasp
• הGrasp (לפיתה / אחיזה) עובר (מוטמע) על ידי נשיאת משקל. כאשר התינוק מתחיל לעמוד על האמות הרפלקס מוטמע. כשהרפלקס חזק מאוד אין לתינוק יכולת שחרור.
ארבעת השלבים של הושטה ותפיסה:
• זיהוי המטרה ומיקומה.
• הושטה - הסעת היד בחלל לעבר המטרה.
• תפיסה ושחרור.
• ביצוע פעולה בעזרת החפץ.
על מנת להושיט יד ולתפוס חפץ התינוק זקוק ל:
• ראייה
• קוגניציה - רצון
• מוטוריקה - שליטה בצוואר ובגוו, תנועתיות במפרק הכתף.
התפתחות התחושה והתפיסה:
בגיל 4 חודשים - הושטה מכוונת רצונית של היד. בשלב ראשון שתי הידיים יחד (אין הפרדת תנועה).
בגיל 4 - 6 חודשים - הושטת היד מדוייקת יותר. הפחתה של מספר השרירים הפועלים ואחיזה ב - Power grasp. הילד מתחיל להעביר חפצים מיד ליד.
בגיל 5 - 6 חודשים - תפיסת כפות הרגליים עם כפות הידיים. תנועה זו חשובה ביותר כיוון שעל ידי כך הילד מבין שכפות הרגליים הן חלק ממנו והוא רוכש מודעות גופנית.
בגיל 9 - 10 חודשים - הופעת האחיזה העדינה עם שתי אצבעות, אגודל מול אצבע. ההושטה והמשחק בישיבה.
שילוב ישיבה ואחיזה מאפשר משחק (משחק הוא שלב חשוב בהתפתחות הילד).
שפה ותקשורת
התפתחות השפה והתקשורת קשורה למוטוריקה, במידה וקיימת בעיה בשליטת ראש, תפגע התקשורת ופגיעה במוטוריקה סביב הפה תפגע בתקשורת שפתית.
הילוד מתקשר על ידי בכי, Grimace (חיוך לא רצוני), קשר עין (לזמן קצר בלבד).
החיוך הרצוני מופיע בגיל 6 - 7 שבועות במקביל לגרגורים.
כששליטת הראש משתפרת, משתפר גם קשר העין.
שפה
בגיל 6 חודשים - קולות, תנועות ועיצורים.
גיל 6 חודשים עד שנה - מספר העיצורים עולה.
בגיל שנה - 3 שנים - מילים (הבהרות המייצגות מילים).
בגיל שנתיים - צמדי מילים.
בגיל 3 - שלוש ארבע מילים ברצף.
התפתחות מוטורית בגילאי שנתיים עד שש
בגיל שנתיים הילדים מאוד אנרגטיים, קופצים ממקום למקום ומרוכזים בעצמם. שליטת הראש והגו טובה והילד מסוגל לזחול, לשבת, לעמוד וללכת באופו עצמאי.
הילד מתחיל להבין סיבה ותוצאה, אוצר המילים גדל והתקשורת נעשית על ידי דיבור (במידה והילד לא מדבר יתכן שקיימת בעיית תקשורת).
המיומנויות הקיימות ישתפרו ויתחדדו וכמו כן כוח השרירים והתיאום העצבי-שרירי ישתפרו מאוד.
ההליכה בגיל שנתיים משתנה והעקב מונח ראשון. הצעד מתארך ובסיס התמיכה הולך ונעשה צר יותר.
טיפוס מדרגות
חודשיים שלושה לאחר שהפעוט למד לזחול הוא יטפס מדרגות בזחילה. לאחר שהילד למד ללכת הוא יטפס עם תמיכה.
טיפוס ללא תמיכה צריך להופיע עד גיל 4. הכיווץ הקונצנטרי קל יותר ולכן הילד קודם יטפס עצמאית ורק בשלב מאוחר יותר ירד במדרגות ללא תמיכה (כיווץ אקצנטרי).
קפיצה
בשלב ראשון לומדים ללכת ורק לאחר מכן לקפוץ.
בהתחלה נראה שהילד מתכונן לקפיצה אבל לא מצליח לבצע קפיצה. לאחר מכן הקפיצה תהיה רגל רגל וקפיצת שתי רגליים מופיעה סביב גיל שנתיים.
בגיל 3 מתחילים לקפוץ על רגל אחת, בשלב שני קפיצה אחת על כל רגל.
תלייה
תלייה היא מנח בעייתי למקרבי שכמות ועלולה להיות פריקת כתף או פריקת מרפק.
לתינוקות אין יכולת הפרדה בין השכמות לזרוע ולכן הם חייבים להיתלות על שתי ידיים יחד (עדיף ללא נעילת מרפק) וללא נשיאת משקל מלאה. במים ניתן לעשות זאת בקלות יתרה כיוון שהמים מפחיתים ממשקל הפעוט.
מוטוריקה עדינה
כל ההתפתחות תלויה בשליטת גו טובה וביציבות חגורת הכתפיים, מושג על ידי תרגול והתנסות.
אחיזת העיפרון בגיל שנה תהיה גסה ובגיל שנתיים האחיזה תתעדן.
אחיזה בוגרת מצופה בגיל 5 - 6 ואחיזה זו מאפשרת תנועה טובה של שורש כף היד.
ילד עם חגורת כתפיים חלשה עלול לא להצליח ו/או לא להתמיד לאורך זמן במשימות הדורשות מוטוריקה עדינה, כגון: גזירה, ציור,הדבקת מדבקות, השחלת חרוזים ועוד. במקרה כזה יש לחזק את אזור חגורת הכתפיים , בבריכה ניתן לעשות זאת בקלות באווירה משחקית וכיפית מבלי שהילד יודע שזו המטרה.
אני ממליצה בבית לשחק משחקים כמו הליכת מריצה, אבא/ אמא /אח גדול, מחזיקים את רגלי הילד והוא הולך כמו מריצה לפנים, לאחור, לצד ימין ולשמאל. הליכת סרטן לפנים לאחור ולצדדים, בצורה כזו שכפות הרגליים וכפות הידיים מקדמות את הילד בעוד שהישבן מורם מעל הרצפה. כל משחק בו הילד יעביר את משקל גופו מעל מפרק הכתף יעשה עבודה מצויינת!
ניתן את כל הנ"ל לעשות ולהשיג בפעילות קבוצתית של שחיית פעוטות, בבריכה המיועדת לכך, או בצורה פרטנית עם מטפל הידרותרפיה בעל הסמכה.
